"האח הגדול – והבניין המשותף"

“האח הגדול – והבניין המשותף”

“האח הגדול – והבניין המשותף”

פתאום קם אדם בבוקר ומגלה שהבניין מרושת מצלמות. למה לא בעצם? וכי מה יש לך להסתיר?

בעידן של קידמה טכנולוגית הנותנת אותותיה בכל תחומי החיים, במרחב ציבורי ובמרחב פרטי, עולה השאלה : “מה דין התקנת מצלמות אבטחה בבית המשותף?”

בבואנו לבחון את הסוגיה, יש לתת את הדעת לא רק  לנושא מתן זכות שימוש קבוע ברכוש משותף (לצורך התקנת המצלמות, מתיחת הכבלים על הקירות החיצוניים של הבניין  וכיו”ב), כבשאר החלטות הדיירים בעניין ניהול הרכוש המשותף, אלא יש ללמוד לעומק ולנקוט משנה זהירות לגבי מתן האישור ואופן התקנת המצלמות, וזאת בשל החשש לפגיעה בפרטיות ועבירה על החוק.

הזכות לפרטיות וחוק כבוד האדם וחירותו

לזכות לפרטיות צדדים רבים, אשר הפגיעה בהם הינה פגיעה בזכויות חוקתיות מהמעלה הראשונה, כגון הזכות לשמירה על צנעת הפרט, הזכות לשם טוב והזכות לאנונימיות.

הזכות לפרטיות היא זכות יסוד חוקתית אשר נקבעה בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, התשנ”ב- 1992. סעיף 7 לחוק היסוד קובע, בין השאר, כי “כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו”. בהמשך, מדגים הסעיף מהי פרטיות על ידי ציון מספר מצבים של פגיעה בפרטיות, כמו כניסה לרשות היחיד של אדם שלא בהסכמתו ועוד. עוד לפני חקיקת חוק היסוד, זכתה הזכות לפרטיות, להגנה מפורשת ונרחבת בחוק הגנת הפרטיות, התשמ”א- 1981  והוא קובע כי פגיעה בפרטיות תהווה עוולה אזרחית ובתנאים מסוימים אף עבירה פלילית שעונשה חמש שנות מאסר. החוק מדגים מצבים שונים של פגיעה בפרטיות כגון: בילוש והתחקות, צילום ברשות יחיד, פרסום ועוד. אחד מעקרונות החוק הוא דרישת ההסכמה. החוק קובע כי “לא יפגע אדם בפרטיות של זולתו ללא הסכמתו”.

דווקא בעידן האינטרנט והחשיפה התקשורתית, יש חשיבות לתת לזכות לפרטיות הגנה ראויה.

תחילה יש לוודא כי קיימת תכלית להצבת המצלמות – מטרת הצבת המצלמות חייבת להיות מוגדרת באופן חד, ספציפי ומפורש. המטרה אינה לצורך בילוש ומעקב (למי טפטפה שקית הזבל ומי לא ניקה אחר כלבו) , אלא מיועדת לביטחון ומניעת נזקים משמעותיים (כגון פריצות וגניבות, השחתת רכוש וכד’) . על תכלית הפגיעה בזכות לפרטיות להיות “ראויה.כל זאת תוך מזעור הפגיעה בפרטיות.

מבחן המידתיות: השימוש במצלמות  לשם השגת המטרה הרצויה (3 מבחני משנה: אמצעי מתאים, האמצעי שהוא פחות פוגעני, התועלת שתצמח גוברת על הפגיעה בפרטיות).

במונחי פרטיות-האם ניתן להשיג את המטרה באמצעים פחות פוגעניים?

כבר במהלך תכנון התקנת המצלמות, יש לתת את הדעת לעקרון “תכנון הפרטיות”- מיקום, כיסוי ופונקציונליות.

מיקום התקנת המצלמות וזווית הצילום: כיסוי שטח רלוונטי בלבד, צמצום לשטח מזערי את השטח שאינו רלוונטי, הגבלת יכולת ההתמקדות של המצלמה וכיו”ב.

מספר המצלמות: יש להתקין את מס’ המצלמות המינימאלי החיוני להשגת המטרה המבוקשת.

זמני הצילום: – כדי שפגיעת המערכת בפרטיות תהיה מידתית, יש לצמצם את פעילות המצלמות רק לזמנים בהם הצילום הוא רלוונטי למטרה המבוקשת. קיימים מנגנונים המאפשרים את הפעלת המצלמה רק כאשר יש תנועה במתחם המצולם.

רזולוציית התמונה ואיכותה: על איכות הצילום להתאים למטרה המבוקשת וזאת על מנת שלא תאסוף פרטי מידע עודפים שאינם חיוניים.

שימוש בפונקציות מיוחדות של מצלמת מעקב – מחייב תשומת לב מיוחדת ויישום קפדני של מדתיות הפגיעה הנובעת מהשימוש בה.

אין להשתמש  במצלמות לצורך הקלטת קול, לפי חוק האזנת סתר התשל”ט-1979.

חובה ליידע את הצבור בשילוט ברור סמוך למקום הצבת המצלמות, ולפעול בעניין זה לפי ההוראות המפורטות.

מידע נוסף בנושא ניתן למצוא בהנחית רשם מאגרי מידע מס’ 4/2012 שימוש במצלמות אבטחה ומעקב ובמאגרי התמונות הנקלטות בהן.(פורסם ע”י הרשות להגנת הפרטיות).

"האח הגדול – והבניין המשותף"

רשות הרבים – רשות היחיד

דייר התקין מצלמה בפתח דלתו המצלמת גם חלק מהמסדרון, מצלמה הותקנה בחניית הבניין ומצלמת גם את החנייה הפרטית הרשומה בטאבו, מצלמה הותקנה במעלית – האם אפשרי?

בפסיקה אין הבחנה חד משמעית ברורה ללא עוררין, למושגים “רשות יחיד” ו”רשות רבים”, ועל כן מלאכת השיפוט בנושא זה מורכבת וכל מקרה נדון לגופו.

בתיק חונה ואח’ נ’ אקריאף ואחרים, מס’ תיק 4025-01-12

במקרה זה רשות רבים קלאסית (רחוב) הוכרה כרשות יחיד ופגיעה בפרטיות.

הפרשנות ל”רשות היחיד” כוללת גם מקומות שהפרט מרגיש בהם ביחידות, חש בנח בהם וברשות עצמו (כגון חדר מדרגות, מעלית הבניין כשהיא ריקה מאנשים אחרים ועוד).

בהתייחסו למושג “רשות היחיד” קבע בית המשפט העליון בשבתו כבג”ץ- בג”ץ  6650/04 פלונית נגד בית הדין הרבני האזורי בנתניה, כי הזכות לפרטיות היא זכותו של אדם ולא של המקום, האדם הינו יחידה אוטונומית יהא באשר יהא.

סביב כל אדם  יש מרחב שבתוכו הוא זכאי להיות עם עצמו, מרחב זה נע עם האדם עצמו.

גם בתיק ת”א (ת”א) 3338/9 פרקליטות מחוז- מרכז נ’ ויזל שוקי :

“אין להעלות על הדעת כי אדם יישאר בלתי מוגן לחלוטין בפרטיותו רק משום שהמקום בו הוא נמצא מצוי גם בבעלותו או בחזקתו של אחר, או שגם לאחר יש כניסה אליו. כך לדוגמה, תא שירותים במקום ציבורי, ואפילו בדירה פרטית של אחר, יכול להיחשב לפרק זמן מסוים, כ”רשות היחיד” של המשתמש בו, לאותו פרק זמן מסוים שבו היחיד/האדם עושה בו שימוש ייחודי.”

לכן על דיירי הבניין המעוניינים להתקין מצלמות ברכוש המשותף,  להכיר את הנושא, ולפעול מלכתחילה למזער ככל הניתן את החדירה לרשות היחיד והפגיעה בפרטיות , תוך שימת לב בין השאר למיקום המצלמות וטווח העדשה.

נהול מאגר מידע, שמירת הצילומים ומחיקתם

הצבת מצלמות אבטחה בבניין המשותף גורמת לכל מי שנקלע לעדשת המצלמה, בין אם זה דייר או סתם עובר אורח, בין אם לרצונו או בנגוד לרצונו, להיכנס למאגר המידע המצולם. אחד מעקרונות החוק להגנת הפרטיות הינה דרישת ההסכמה, הכוונה היא שאין לאסוף מידע על אדם אלא אם כן הוא מבין שהמידע נאסף אודותיו, הוא מסכים לאיסוף המידע וכן מסכים לשימושים השונים שאוסף המידע מבקש לעשות בו.

מתעוררת השאלה, מי מנהל את מאגר המידע? מי יכול לצפות בצילומים? להעתיק חומר מהמאגר? באילו נסיבות? מה הנוהל לגבי שיתוף צד ג’ בחומר המצולם?  מה דין שימוש באפליקציית צפייה און- ליין? בה יש חשש לעבירה על החוק גם בעניין פרסום.

ככלל, כיצד ניתן למנוע מצב בו הפרט יגלה עצמו מככב ברשתות החברתיות שלא בהסכמתו, או ימצא עצמו חשוף לעיני כל בנושאים שהצנעה יפה להם? על אחת כמה וכמה כשמדובר בקטינים.

במסגרת פרק ב’ לחוק, נקבעו הוראות לעניין הגנה על הפרטיות במאגרי מידע, בין היתר בהיבטי חובת הרישום של המאגרים אצל רשם מאגרי המידע (הרשות להגנת הפרטיות, אופן החזקת המאגרים, זכויות האנשים שעליהם נאסף ונשמר המידע המכונים “נושאי המידע”) וכן השימושים המותרים במידע השמור במאגרים השונים.

חובה נוספת של בעל מאגר המידע והמחזיק בו, היא חובת אבטחת המידע המפורטת בסעיף 17 לחוק וכן עמידה בתקנות אבטחת המידע, אשר נכנסו לתוקף בחודש מאי 2018, העוסקות בין השאר במאגר מידע המנוהל על ידי יחיד, הרלוונטי לבתים משותפים.

כאשר מאגר המידע מנוהל על ידי חברה ייעודית חיצונית, סביר ויש לוודא, כי היא פועלת לפי הוראות החוק, אולם במקרים בהם  ועד הבית/נציגות הדיירים מנהלת את הרכוש המשותף, הרי האחריות לניהול מאגר המידע על כל המשתמע מכך, מוטלת לפתחם.

את פירוט התקנות המלא ניתן למצוא  בתקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע),  תשע”ז-2017.

לסיכום

לא מקובל ולא מובן מאליו שאדם יקום בוקר אחד וימצא כי הבניין מרושת במצלמות.

נושא התקנת מצלמות בבניין משותף, אינו עניין טכני גרידא, ואינו פשוט כלל. זהו נושא  מורכב.

ההחלטה על התקנת מצלמות צריכה להיעשות באסיפת דיירים תקנית, לאחר ירידה לעומקם של דברים, תוך הכרות עם דרישות החוק והתקנות בנדון, ותוך פעולה ממשית למזעור הפגיעה בפרטיות ושמירה על כבוד האדם וחירותו,  גם אם מדובר על מיעוט שנפגע מכך.

 

חובר ע”י: דורי עדינה ולוי תמי.

0 תגובות

השאירו תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *