בית המשפט העליון קבע כי בניית מחסן על חשבון הרכוש המשותף, אינה נחשבת "הרחבת דירה" שמצריכה הסכמה מצומצמת של בעלי הדירות (75%), ודינה כדין בניה על רכוש משותף המחייבת הסכמת כלל בעלי הדירות…. (המשך..)
בפסק הדין רעא 1462/10 דוד עטייה נ' ליאור שגיא, קבע בית המשפט העליון, תוך שהוא מצטט בפסק דינו את ספרו של עורך דין עוז כהן "בתים משותפים – בנייה, שימוש וניהול הרכוש המשותף" (מהדורה שנייה, 2009, נבו)" כי יש לפרש את המונח "הרחבת דירה" שבחוק המקרקעין, במובנה הטבעי, ורק הרחבה שהיא המשך טבעי של הדירה הקיימת, תחשב הרחבה לעניין ההסכמות הדרושות, ועל כן מחסן, על אף שהוא חלק מן הדירה ומשמש את הדירה, הואיל והוא אינו מחובר אליה פיסית, הוא בגדר של "הצמדה רגילה" ודבר זה מחייב את הסכמת כלל בעלי הדירות בבניין.
בפסק הדין עמד בית המשפט על פרשנותו של עורך הדין עוז כהן, בנוגע להצמדת חלקים מהרכוש המשותף, ולפיה, הוראת החוק המאפשרת הצמדת חלקים מן הרכוש המשותף לדירה מסוימת הוא חריג לכלל הקבוע בחוק המקרקעין ולפיו; לא ניתן לבצע עסקאות ברכוש המשותף ועל כן, האמור בחוק בנוגע להרחבת דירה צריך להתפרש במובנו הצר, כלומר הרחבת דירה בלבד, ולא מחסן וכיו"ב.
